חשיפת כוונת מוזיאון העם היהודי – בית התפוצות לפתוח את שעריו בשבתות, מוציאה את הנציגים החרדים בכנסת למאבק חריף. העובדה כי המוזיאון צפוי להיפתח כבר בשבת הקרובה, הופכת את המאבק לנחוץ ולקריטי.

חבר הכנסת אורי מקלב (יהדות התורה) הצהיא כי לא יתן בשום אופן להחלטה לעבור: "אנו לא נאפשר בשום אופן שמקום ציבורי הממומן על ידי משרדי הממשלה יפגע ברגל גסה בקדושת השבת באופן כה בוטה", אמר מקלב והוסיף: "אנו נעמוד בתוקף על כך שלא תהיה פגיעה בקדושת השבת והמקום יהיה סגור לקהל כפי שהיה בעבר".

מקלב רואה בהחלטה חלק משרשרת החלטות ציבוריות המדרדרות את מעמד השבת בציבוריות הישראלית. "זוהי עוד חוליה במגמה מצערת שאנו נתקלים בה לאחרונה מה שלא היה בעבר".

גם חבר הכנסת יואב בן צור (ש"ס) פנה בבהילות לגורמים הרלוונטיים, בדרישה לעצור את ההחלטה. "לא יתכן שמוזיאון הפועל לשימור המורשת היהודית יפגע בצביונה היהודי של מדינת ישראל. ולא די בכך יפגע בצוות העובדים בכך שיעדיף עובדים המסכימים לעבוד בשבת. לאור החלטה זו ולאור יוזמות נוספות לחילול שבת בעת האחרונה, אני וצוות לשכתי נמשיך לנקוט פעולות למיגור התופעה".

כזכור, אמש חשפו עובדים בבית התפוצות את כוונת ההנהלה, ומחו על כך נמרצות. "דוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון של ישראל, התנגד בתוקף לעבודה בשבת, והחיל את חוקי שעות עבודה ומנוחה במדינת ישראל, לפיהם אסור לעסקים לפעול בישראל בשבת, כמו גם אסור להעסיק עובדים בשבת… גם במוזיאון שלנו יש מוצג, שממחיש איך סירבו יהודים לעבוד בספינה מחללת שבת. הם הבינו שחור קטן לבסוף יטביע את כולנו", כתבו העובדים.

בעקבות הפרסום, פנה אתמול חבר הכנסת מיקי זוהר (הליכוד) בשאילתה דחופה למשרד הכלכלה בעקבות מידע שהגיע אליו על כוונת מוזיאון בית התפוצות "בית העם היהודי" לפתוח את שעריו בשבת, כבר בשבת הבאה.

בפנייתו תהה ח"כ זוהר "כיצד ייתכן שמוזיאון המתקרא "מוזיאון העם היהודי" ירמוס ברגל גסה את הערך המקודש של יום השבת?. הצעת החוק הגשתי בנושא ביחד עם ח"כ עליזה לביא, אמורה לשים סוף להתנהלות זו המאלצת את העובדים לעבוד בשבת למרות רצונם. על פי ההצעה שהגשתי- כל עובד יוכל לסרב לעבוד בשבת גם מבלי להצהיר שהוא שומר מצוות".

בית התפוצות פועל במתחם אוניברסיטת תל אביב, ומופעל על ידי חברה שמוחזקת ברובה על ידי ממשלת ישראל. הוא מגדיר עצמו כ"מוזיאון העם היהודי, הוא מוסד עולמי שמספר על תרבות אחת רבת-פנים, עשירה ועתירת רבדים; הוא מספר על אנשים ונשים, על מבוגרים וילדים, על משפחות וקהילות, על השנה העברית ומועדיה, על תלאות ושמחות, ועל פירות הרוח, החינוך והיצירה, המסורות ואורחות החיים של העם היהודי, אשר נוצרו במגוון ארצות, בכל מיני תקופות, תחת שליטים ומשטרים שונים, ובשבעים לשונות, במשך אלפי שנים. בבית התפוצות מתואר העם היהודי, עם בקרב עמים אחרים, אשר שומר ומטפח גם קשר מיוחד אל ארץ ישראל ואל מדינת ישראל".